פסטה היא אחת המנות הראשונות הפופולריות שמוגשות לתינוקות – ולא במקרה. היא קלה להכנה, מגוונת בצורות ובסוגים, ומהווה אוכל אצבעות אידאלי ללמידת אכילה עצמאית גם בגישת בייבי לד.
אבל כמו כל מזון שמוצג בשלבי ההזנה המשלימה, גם לפסטה יש כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון.
אוכל אצבעות מושלם: פסטה מבושלת היטב רכה וקלה לאחיזה, ומעודדת את התינוק לאכול בעצמו.
גיוון בצורות ובטעמים: פוזילי, פנה, קונכיות – הצורות המוכרות נוחות לאחיזה וללעיסה, ואפשר להעשיר את המנה עם רטבים שונים לפי מה שמתאים לתינוק.
טיפים חשובים להגשת פסטה לתינוקות
חשיפה לחיטה: רוב סוגי הפסטה עשויים מחיטה – שהיא אחד ממזונות האלרגן. חשוב לחשוף את התינוק לחיטה בצורה הדרגתית ומבוקרת, כמו כל מזון חדש.
לבשל עד רכות מקסימלית: במיוחד בתחילת הדרך, כדאי להאריך את זמן הבישול מהמצוין על האריזה. המטרה – פסטה רכה שקל למעוך באצבעות.
הוסיפו רטבים: פסטה לא חייבת להיות יבשה – רוטב עגבניות, ירקות מאודים וטחונים, ממרחים עדינים – כל אלו הופכים אותה לעסיסית, טעימה וקלה יותר לבליעה.
שמרו אותה רכה: אם הכנתם כמות גדולה, כדאי לשמור את הפסטה במקרר עם מעט מנוזלי הבישול – זה יעזור לשמור על המרקם הרך גם לאחר החימום.
משחק בצורות: ילדים מגיבים גם ויזואלית – צורת הפסטה יכולה להשפיע על הנכונות לטעום. גוונו בין סוגים וצבעים.
ומה לגבי ערכים תזונתיים?
מעבר לפסטה רגילה: כיום יש מגוון רחב של פסטות מסורתיות ומיוחדות – מקמח חיטה מלאה, קינואה, אורז, תירס, אפונה, עדשים ועוד.
פסטת קטניות – בוסט של תזונה: פסטה מקטניות (כמו עדשים או חומוס) עשירה בחלבון, ברזל וסיבים תזונתיים – ומצוינת במיוחד בשילוב עם רוטב עגבניות עשיר בוויטמין C, שמשפר את ספיגת הברזל.
אחד הדברים הנהדרים בפסטה הוא שהיא מתאימה לכולם – מתינוקות ועד למבוגרים. זו מנה שקל לשלב בארוחה משפחתית משותפת, ולהציע לתינוק את אותו האוכל בדיוק, עם התאמות קלות (כמו מרקם עדין יותר או בלי תיבול חריף). הארוחה המשפחתית היא גם הזדמנות נפלאה למודלינג – כשהתינוק רואה אתכם אוכלים ונהנים מהאוכל, הוא סקרן יותר לנסות בעצמו.
נסו להגיש לכולם את אותה הפסטה – עם רוטב פשוט וטעים – ופשוט להניח את המנה של התינוק בצד, בצלחת מותאמת ובמרקם שמתאים לשלב ההתפתחותי שלו.
פסטה משתלבת בצורה מושלמת עם גישת “בייבי לד”, שמעודדת אכילה עצמאית מהשלב הראשון של החשיפה למוצקים. כדאי לבחור בצורת פסטה שקל לאחוז ביד קטנה – למשל פנה, פוזילי או קונכיות. דאגו שהפסטה תהיה רכה מאוד, כזו שנמעכת בקלות בין האצבעות.
אפשר להוסיף רטבים עדינים שמבוססים על ירקות, קטניות או שמן זית, ולוודא שאין במנה מרכיבים קשים ללעיסה או עם סכנת חנק (כמו אגוזים, חתיכות קשות של ירקות או גבינות קשות). המטרה היא לאפשר לתינוק לטעום, לחקור ולחוות את האוכל בעצמו – בקצב שלו.
פסטה יכולה להיות חלק מהזנה משלימה כבר מגיל חצי שנה – כל עוד היא מוגשת בצורה בטוחה ומתאימה ליכולות ההתפתחותיות של התינוק. בין אם בוחרים בהאכלה בכפית או בשיטת בייבי לד, חשוב להתאים את צורת הפסטה, המרקם ואופן ההגשה. הנה כמה קווים מנחים:
גיל 6 חודשים ומעלה:
ניתן להציע פסטה כחלק מתבשיל או מרק – טחונה או מעוכה, אבל גם בצורתה השלמה – כל עוד המרקם עדין (בישול ארוך מהרגיל) והצורה מתאימה לאחיזה עצמאית. דוגמאות טובות הן פנה, פוזילי או ריגטוני – פסטות עבות יחסית שקל לאחוז בהן באצבעות הקטנות. חשוב לוודא שהפסטה רכה מספיק למעיכה בקלות בין האצבעות או הלשון לחיך.
גיל 9 חודשים ומעלה:
אפשר לגוון עם פסטות קטנות יותר כמו elbows, קונכיות קטנות או פסטה חתוכה לגודל ביס. השלב הזה מתאים במיוחד לתינוקות שכבר שולטים באחיזת צבת (בין האגודל לאצבע), ומסוגלים לאסוף פיסות קטנות מהצלחת.
מגיל שנה ואילך:
ניתן להרחיב את ההיצע לצורות נוספות, כולל פסטה ארוכה כמו ספגטי או פטוצ'יני. אם בוחרים להציע פסטה ארוכה, כדאי לקצר אותה לחתיכות נוחות יותר לאכילה.
רוצים לנסות? הנה רעיונות ומתכונים שיתאימו לכל המשפחה: רוטב אבוקדו
2 תגובות
מה ההבדל בין המדריך בתשלום לחוברת המתכונים?
היי מאיה, מתנצלת לא הבנתי לאיזה חוברת מתכונים את מתכוונת. המדריכים בתשלום מנחים להתחלת טעימות ולגישת בייבי לד.